פיצויי פיטורים

מה זה סעיף 14 וכיצד לחשב הפרשי פיצויי פיטורים?

כתבה מאת עו"ד ברק ורשבסקי, 29.10.16

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אשר במקרים רבים מכונה בפשטות "סעיף 14", כולל ניסוח מסורבל למדי, אך רב משמעות, באשר למקרים בהם משולמים כספים במסגרת ההסדר הפנסיוני של העובד לקרן הפיצויים שלו על חשבון כספי הפיצויים להם זכאי העובד.

shutterstock_336276053

חשיבותו של הסעיף גברה מאוד בשנים האחרונות כתוצאה מפנסיית החובה שהונהגה במשק החל משנת 2008 ויצרה מצב חדש לפיו כל מעסיק מחויב בתשלומי פנסיה חודשיים ובהם גם הפקדה לקרן פיצויים- הפקדה הנעשית בהתאם לסעיף 14. בעקבות זאת, כיום כל עובד ועובדת במשק הישראלי מושפעים מהוראות הסעיף בחישוב הפרשי פיצויי הפיטורים שלהם[1].

ייתכן ופיצויי הפיטורים לא שולמו לכם לפי חוק. לייעוץ וליווי משפטי לחצו כאן >>

קיימים 2 משתנים מרכזיים המשפיעים על חישוב הפרשי הפיצויים, אשר בשקלול של שניהם ניתן יהיה לחשב את שווי הפרשי פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד:

  • א. המועד בו חל סעיף 14 על העובד.
  • ב. שיעור ההפקדות לקרן הפיצויים.

המועד בו חל סעיף 14- אצל עובדים שהחלו לעבוד במהלך או לאחר שנת 2008, סעיף 14 יחול מיד עם תחילת העסקתם שכן כאמור החל מ-2008 סעיף 14 חל מכוח פנסיית החובה  על כלל המשק.

לעומת זאת, אצל עובדים שהחלו לעבוד לפני שנת 2008, יחול סעיף 14 רק במקרים בהם הסעיף חל מכוח הסכמה של העובד והמעסיק[2] או מכוח הסכם קיבוצי המחיל את הסעיף על כלל העובדים.

שיעור ההפקדות לקרן הפיצויים- שיעור ההפקדות לקרן הפיצויים יכול להגיע עד לשיעור של 8.33% משכרו החודשי של העובד[3], שהינו האחוז המקסימאלי אותו נדרש המעסיק להפקיד[4].

אצל עובדים אשר חלה עליהם פנסיית החובה במשק שיעור ההפקדות לקרן הפיצויים יבוצע עפ"י המידרג שנקבע בהסדר זה, אשר התקבע החל מינואר 2014 על 6% מהשכר הממוצע במשק.

לעומת זאת, אצל עובדים אשר חל עליהם הסדר טוב יותר מזה שהוחל במסגרת פנסיית החובה, אם במסגרת הסכם אישי ואם מכוח הסכם קיבוצי שחל במקום עבודתם, יופרשו שיעורים גבוהים יותר בהתאם לקבוע בהסדר זה.

עובדים שכירים: ודאו שאתם מקבלים את כל זכויות העבודה שלכם! לייעוץ משפטי לחצו כאן >>

אז איך זה עובד בשטח?

על מנת להמחיש את השפעת 2 המשתנים הנ"ל ניקח מקרה לדוגמה- מר ישראל הועסק במשך 5 שנים בשכר של 5,000 ₪ ולאחר מכן הוכפל שכרו ל-10,000 ₪ למשך 5 שנים נוספות אשר בסופן הוא פוטר מעבודתו.

במקרה בו כבר ביום עבודתו הראשון סעיף 14 חל על מר ישראל והמעסיק דאג להפקדות בשיעור של 8.33% מדי חודש, הרי שבתום העסקתו יצטבר סכום של 75,000 ₪ בקרן הפיצויים של מר ישראל[5] והוא לא יהא זכאי להפרשי פיצויי פיטורים.

במקרה בו מר ישראל הועסק תחילה 5 שנים מבלי שהוחתם על סעיף 14 ומבלי שהופקדו בעבורו כספים לקרן הפיצויים ובחלוף 5 שנים הוחתם על סעיף 14 והחל ממועד זה מעסיקו הפקיד בעבורו הפקדות בשיעור של 8.33% לקרן הפיצויים, יצטבר בקרן הפיצויים סך של 50,000 ₪. בנוסף, מר ישראל יהא זכאי להפרשי פיצויים בגין 5 השנים הראשונות בסך של 50,000 ₪[6]. סה"כ- 100,000 ₪, מתוכם 50,000 ₪ שהופקדו בקרן ועוד 50,000 ₪ אשר ישולמו כהפרשי פיצויי פיטורים.

במידה ומר ישראל הוחתם מהיום הראשון על סעיף 14 ובחמש השנים הראשונות המעסיק הפקיד בעבורו הפקדות בשיעור של 6% לקרן הפיצויים ולאחר מכן הפקדות בשיעור של 8.33% בחמש השנים הנותרות, יצטבר בקרן הפיצויים סך של 68,000 ₪[7] ומר ישראל יהא זכאי להפרשי פיצויים בסך של 14,000 ₪[8] מהמעסיק שלו. סה"כ- 82,000 ₪, מתוכם 68,000 ₪ שהופקדו בקרן ו-14,000 ₪ שישולמו כהפרשי פיצוי פיטורים.

לסיכום, לנוכח תחולתו של סעיף 14 על כלל המשק, על מנת שעובד יוכל לדעת מהן הפרשי הפיצויים להם הוא זכאי יש לבחון באופן פרטני את המועד בו חל סעיף 14 ואת שיעור ההפקדות לקרן הפיצויים לאורך כל תקופת העסקתו ולשקלל משתנים אלה לשם ביצוע החישוב המדויק.

זקוקים לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה? לחצו כאן! >>

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא

אהוי קריאייטיב | כל הזכויות שמורות 2016
שינוי גודל גופנים