פנסיה

פעמים רבות מופתעים עובדים לגלות כי השכר ממנו מופרשות ההפקדות לפנסיה ועל פיו מחושבים פיצויי הפיטורים שלהם (המכונה במקרים רבים "שכר פנסיוני") שונה משכר הברוטו שלהם.

למה זה בעצם קורה?

הסיבה לכך נעוצה באבחנה הקיימת בין רכיבי שכר המהווים חלק מהשכר הפנסיוני לבין רכיבים שאינם מהווים חלק משכר זה.

לייעוץ משפטי מקצועי בנושא דיני עבודה, פנסיה וזכויות עובדים ומעבידים
לחצו כאן >

לכאורה, אבחנה זו הינה פשוטה למדי לאור הוראות החוק הקובעות כי לצד שכר היסוד ייחשבו גם תוספות הוותק, היוקר, המשפחה וכן תוספות מחלקתיות ומקצועיות כחלק מהשכר הפנסיוני[1], אולם בפועל לא די בהוראות אלה שכן במקרים רבים יוצרים המעסיקים "תוספות" פיקטיביות, על מנת להקטין בצורה מלאכותית את גובה השכר הפנסיוני ובכך להקטין את שווי ההפקדות שהן נדרשים לבצע בהתאם וכן את שווי פיצויי הפיטורים של העובד.

על מנת להתמודד עם פרקטיקה בלתי חוקית זו פותחו בפסיקה שני תנאים מצטברים אשר נועדו להבדיל בין תוספת שכר אותנטית, אשר אינה מהווה חלק מהשכר הפנסיוני לבין תוספת פיקטיבית אשר למעשה כלל אינה מהווה תוספת כי אם חלק מהשכר הפנסיוני לכל דבר ועניין אשר הופרד בצורה מלאכותית מהשכר לצורך הקטנת היקף ההפקדות הפנסיוניות וגובה השכר הקובע לפיצויים של העובד.

ומהם אותם תנאים מצטברים?  ובכן, התנאי הראשון הוא שהתוספת תהיה תוספת קבועה שאינה משתנה והתנאי השני הוא שהתוספת תהיה בלתי תלויה באף גורם.

תוספת קבועה היא תוספת אשר שוויה הכספי אינו משתנה מדי חודש בחודשו ונשאר קבוע. דוגמה לכך הינה תוספת אחזקת טלפון או ביגוד אשר עשויה להיות קבועה במשך שנים.

תוספת שאינה תלויה הינה תוספת בשכר אשר שוויה אינו מותנה בגורם כלשהו. כך למשל, תשלום בגין אחזקת רכב עשוי שלא להשתנות במשך שנים אולם הוא תלוי בתנאי ברור – קיומו של רכב הנמצא ברשות העובד.

דוגמא? בבקשה!

במקרים מסוימים האבחנה פשוטה למדי. למשל, מקום בו עובד משתכר 6,500 ₪ לחודש, כאשר 5,500 ₪ מתוכם מוגדרים כשכר יסוד ואילו 1,000 השקלים הנותרים מוגדרים בתלוש השכר כ"בונוס" בגינו אין המעסיק מפריש לפנסיה, הרי שבמקרה זה המדובר בהגדרה שהינה פיקטיבית לחלוטין ואינה חוקית. הסיבה לכך הינה ברורה שהרי אין המדובר ב"בונוס" אמיתי שכן בדומה לעמלות, בונוס מטבעו הינו תלוי ביצועים ומשתנה מחודש לחודש. לכן, ברור שאין המדובר בבונוס אמיתי כי אם בחלק משכרו הפנסיוני, העומד על 6,500 ₪, לכל דבר ועניין.

אולם, לא בכל המקרים קל להבחין בין תוספת שכר אותנטית לבין תוספת פיקטיבית, כאשר לעיתים ישנן תוספות אשר עשויות להראות במבט ראשון כאותנטיות דוגמת תוספת גלובאלית לשעות נוספות, אולם אף הן עשויות להיחשב כפיקטיביות במקרה בו יתברר כי העובד קיבל תוספת זו על אף שכלל לא נדרש לבצע בפועל שעות נוספות.

חשוב לציין כי בנוסף ל-2 התנאים המצטברים לעיל יש לקחת בחשבון כי ביחס לעובדים אשר שכרם משולם על בסיס עמלות, דוגמת אנשי מכירות, רכיבי העמלות ייחשבו אף הם כחלק משכרם הפנסיוני. זאת, על אף שרכיב העמלות הינו מטבע הדברים רכיב שהוא גם משתנה בסכומו וגם תלוי שהרי סכום העמלה נגזר מהיקף המכירות החודשי על פיו מחושבת עמלת המכירה לעובד.

העובדה שעובדי המכירות אינם נדרשים לעמוד ב-2 הדרישות המצטברות לעיל לשם הכללת רכיב העמלות כחלק משכרם, נובעת ממבנה שכרם הבעייתי המורכב משכר יסוד נמוך מאוד לצד רכיב עמלות אשר במקרים רבים עולה על שכר היסוד באופן משמעותי.

מנגד, במקרים בהם קיימת הסכמה של הצדדים, בין אם מכוח הסכם קיבוצי ובין אם מכוח חוזה אישי, ניתן להגדיר גם רכיבים אותנטיים כחלק מהשכר הפנסיוני, כפי שמקומות עבודה רבים נוהגים לעשות בכל הנוגע לתוספת גלובאלית של שעות נוספות אשר משולמת לעובדים המבצעים באופן תדיר שעות נוספות ובמקרים רבים נקבעת כחלק מהשכר הפנסיוני במסגרת חוזה ההעסקה של העובד.

לסיכום,

האבחנה בין תוספת המהווה חלק מהשכר הפנסיוני לכזו שאינה מהווה חלק מהשכר הפנסיוני אינה תמיד פשוטה ומחייבת בחינה של נסיבות ההעסקה ותשלום השכר של העובד באופן מלא ומושכל.

[1] תקנה 1(א) ו-(ב) לתקנות פיצויי הפיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.

שווה לבדוק שאכן מפרישים עבורכם את כספי הפנסיה באופן חוקי והוגן. לייעוץ וליווי משפטי – לחצו כאן >>

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא